החלטה בתיק מ"ת 43727-03-12

1.         זוהי בקשה לעיון חוזר, במסגרתה עותר ב"כ המבקש לאפשר למבקש לצאת ממעצר הבית לצורכי עבודה בפיקוח ובליווי מי משני הערבים שנקבעו בהחלטת בית המשפט, וזאת בין השעות 08:00 - 21:00 בכל יום , כרועה של עדר כבשים וגמלים שבבעלותו, המטופלים כיום בשטח מרעה מושכר, באזור שמדרום ליישוב להבים, כאשר לצורך הטיפול בהם, הוקם מאהל המשרת את הרועים מקרב בני המשפחה (להלן: "הבקשה").

2.         ב"כ המבקש נימק את בקשתו בכך שמאז מתן החלטת השחרור חלף זמן ניכר (01.04.2012), שמצדיק הקלה בתנאים, עברו הנקי של המבקש, מיום השחרור לא היו הפרות כלשהן, חלקו בפרשה מינורי, המבקש יהיה נתון בשעות העבודה תחת פיקוחו הצמוד והמלא של אחד הערבים שנקבעו על ידי בית המשפט, המבקש שירת בצבא משך 5 שנים.

3.         מנגד, ב"כ המשיבה עותרת לדחות את הבקשה, וזאת מאחר ולטענתה לא עבר זמן ניכר מיום מתן החלטת השחרור, מקום העבודה המוצע לא ניתן לפיקוח, מדובר בעבירות חמורות. עוד נטען, כי בחקירתו של המבקש, משנשאל לעיסוקו, השיב שהוא מובטל.

4.         ב"כ המבקש, לאחר הדיון, שלח מסמכים המעידים על גידול עדר כבשים וגמלים בשבטו של המבקש וכן אישור על רישום עוסק פטור במע"מ, צילום מפה בה מסומן שטח המרעה וחוזה שכירות חקלאי הרשום על שם הערב, עלי אלאטרש - בן דודו של המבקש.

5.         "אמנם ככלל אין מקום לכרסום בתנאי השחרור שנקבעו מבלי שחלף די זמן מההחלטה האחרונה בעניין זה, ומבלי שקמו נסיבות חדשות או התגלו עובדות חדשות. חלוף הזמן חשוב הן מאחר שזו מצוות המחוקק הן בשל הצורך שלא להעמיס יתר על המידה על מערכות המשפט העמוסות ממילא, והן בשל הטעם המהותי שעומד בבסיס הזמן החולף, המאפשר לבחון האם ניתן ליתן בנאשם אמון מספיק בשביל להקל עוד בתנאי שחרורו. עם זאת, חלוף זמן ניכר, כדרישת הסעיף, הוא מושג שאף הוא תלוי בנסיבות העניין, ובמקרים המתאימים ניתן לחרוג מנוהל הפסיקה ולדון בבקשה להקלת תנאי המעצר חרף העובדה שחלפו אך חודשים ספורים מאז ניתנה ההחלטה האחרונה בעניין תנאי השחרור" (ראה בש"פ 3611/10, עימאד רמאל נ' מדינת ישראל).

עוד נקבע בפסיקה, כי ההכרה בחשיבות יכולתו של אדם להתפרנס ולדאוג לצורכי מחייתו מלמדת אותנו, כי אף שמדובר בנאשם המשוחרר לחלופת מעצר, יש לנסות, במקרים הראויים, לבחון את אפשרות השתלבותו במסגרת עבודה, אשר תבטיח לו פרנסה ותעסוקה. זאת, כמובן בכפוף לכך שלא יהיה בכך משום פגיעה באינטרס ציבורי סותר. לפיכך, במידה וניתן להשיג את תכלית חלופת המעצר גם כאשר הנאשם יוצא לעבוד, תוך הבטחה כי אין ביציאתו לעבוד משום סכנה לציבור או אפשרות לפגיעה בתקינות ההליך המשפטי נגדו, במקרה המתאים, יהא ראוי לאפשר זאת. (ראה לעניין זה בש"פ 2857/06).

6.         על רקע המבחנים שנקבעו בפסיקה, ולאחר שעיינתי בהחלטת השחרור של עמיתי, כבוד השופט אינפלד, וכן הקשבתי לטענות ב"כ הצדדים, וכן עיינתי במסמכים שהוגשו על ידי הסנגור בתום הדיון בדבר הצהרתו של המבקש, כי בבעלותו עדר של כבשים וגמלים, וכן הצהרת בן דודו שמשמש ערב ומפקח עבורו - עלי אלאטרש (אישורים ממשרדי מע"מ, וכן ממנהל מקרקעי ישראל - המעידים על הקצאת השטח הסמוך ליישוב להבים כשטח מרעה). כמו כן, אמירתו של כבוד השופט אינפלד, כי בבוא הזמן יש לגלות גמישות ביחס להקלות בתנאי השחרור על חלוף הזמן, וכן בנימוקי הבקשה, שוכנעתי שיש מקום להיעתר לבקשה באופן חלקי, תוך איזון בין האינטרסים המתנגשים.

א.         הנני מתיר למבקש לצאת ממעצר הבית בליווי אחד הערבים, בין השעות 08:000 - 20:00, לצורכי עבודה - לרעות את העדר שבבעלותו בשטח המרעה - דרומית ליישוב להבים, הנקרא "גוש 100226 (חלקה 1, חלקה 16)". המבקש יהיה נתון תחת פיקוחו המלא והמתמיד של אחד הערבים בשעות העבודה. בתום שעות העבודה, יחזור המבקש למעצר בית.

ב.         הפקדה כספית נוספת בסך 5,000 ש"ח.

ג.         יתר תנאי השחרור בערובה יישארו בעינם - בכפוף לאמור לעיל.

המזכירות תשלח עותק מההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, 17 ביוני, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: